רש"י על נדרים ט׳ ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על נדרים ט׳ ע״ב:ח׳ רש"י על נדרים ט׳ ע״ב:י׳ »

9 אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹנָה, הַיְינוּ טַעְמָא: כְּשֶׁהֵן תּוֹהִין נוֹזְרִין. וּכְשֶׁהֵן מִטַּמְּאִין וְרָבִין עֲלֵיהֶן יְמֵי נְזִירוּת, מִתְחָרְטִין בָּהֶן, וְנִמְצְאוּ מְבִיאִין חוּלִּין לָעֲזָרָה.

פירוש רש"י על נדרים ט׳ ב:ט׳

9 כשהן תוהין - מתפחדים כמו ופחדת לילה ויומם דברים כ״ח:ס״ו ומתרגמינן ותהית כשהן כועסין נודרין שאינן נודרים לשם שמים אלא לשם כעס מנזרין עצמי:

10 וכשהן מטמאין - דאתא טומאה וסתרי להנהו יומי דנזירות ובעו למימני יומי נזירות אחר וריבה עליהן ימי טומאה דשמא מיטמא פעם אחרת ובעי למיסתר כל הני יומי דנזירות ומתחרטין בעצמן שנדרו וכיון דמתחרטין לא הוי נזירות לש"ש ונמצאו מביאין חולין לעזרה ומשו"ה לא אכל אלא מזה דודאי לש"ש הוא דעבד:

« רש"י על נדרים ט׳ ע״ב:ח׳ רש"י על נדרים ט׳ ע״ב:י׳ »